הירוקים טועים

הירוקים טועים, השימוש בנייר הוא ירוק ומסייע בתהליך הפוטוסינתזה. לעומת זאת השימוש במסכים הוא ההפיך מירוק

מאת שמואל פישר 

הטענה הרווחת היא ששימוש בנייר גורם לכריתת עצים אשר פוגע ב”ריאה  הירוקה” של העולם המייצרת לכולנו בתהליך ה”פוטוסינתזה” את החמצן, אין ספק שתהליך הפוטוסינתזה הוא חיוני, צריכת הנייר אינה פוגעת בתהליך נהפוך הוא מסייע.

המרכיב העיקרי בייצור נייר הוא ה”תאית”, המיוצר בעיקר מעצים מסוג:
“אקליפטוס כדורי” Eucalyptus grandis  ,  “שדר” – Betula

עצים אלה נשתלים במיוחד למטרה זו, מגדלים אותם בברזיל, צילה, בארצות סקנדינביה וקנדה, מדינות אלה משופעות במים ובשטחים פתוחים, כאשר העץ / השיח מגיע לגודל המבוקש כורתים אותו ובמקומו שותלים חדש, זהו ענף חקלאות כמו כל ענף חקלאות אחר אשר מושפע מהיצע וביקוש, כך שאם באופן תיאורטי, כל העולם יחליט לא לצרוך נייר יפסיקו לגדל את העצים הללו וזה כמוכן יפגע בכמות העצים המייצרים לכולנו חמצן נקי.

בארץ לשם דוגמה, לפני כעשרים שנה הגיעו למסקנה כי אין כדאיות כלכלית לגדל  תפוזים כיוון שעצי ההדר דרשו השקיה עם כמות מים גדולה, עלות המים לא הצדיקה את המשך גידול התפוזים, אי לכך, כרתו את הפרדסים והתחילו לגדל בשטחים אלה גידולים אחרים, אם בכלל.

אז, לא שמענו את ה”ירוקים” צועקים חמס! שכריתת העצים פוגעת ב”ריאה בירוקה” ובאיכות הסביבה.
נייר הוא ירוק תרתי משמע, הוא בריא הוא ניתן למחזור, אינו פולט קרינה, הוא זול, קל לשימוש ונגיש, לעומת זאת מסכים, לא ניתנים למחזור, פוגעים באיכות הסביבה, פולטים קרינה, עלותם יקרה וכן יוצרים הרגלים אנטי חברתיים הרסניים כבר מגיל צעיר.

אין תחליף לקריאה מספר או עיתון המונחים על שולחן או עומדים מול העיניים בספריה, אין תחליף לכתיבה במחברת, אין תחליף לציור על נייר, אין תחליף לצילומי מסמכים, הדפסת אלבומי תמונות, להדפסה אמיתית על גבי נייר במקום הדפסה וירטואלית במחשב,  עד כמה שידוע לי, אפילו “ביל גייטס” האדם בעל ההון הגדול ביותר בעולם וממציא ובעלים של חברת המחשבים מייקרוסופט, אמר באחד מהראיונות שהעניק לכתב בארה”ב כי הוא נוהג להדפיס את המסמך וכך לקרוא אותו ולא לקרוא אותו על גבי מסך מחשב.

כאן המקום להביא ב”קליפת אגוז” ממשנתו של דר’ תמיר ליאון  אנתרופולוג המתמחה בחקר תרבות הפנאי של בני הנוער בישראל.

“ההתמכרות הקשה ביותר של בני נוער בימינו הנה ההתמכרות למסכים: מסכי מחשב, מסכי טלוויזיה, מסכי טלפונים ניידים ומסכים של משחקי מחשב.

לחשיפה מוגברת למסכים יש השפעה על: שבירת הקבוצה החברתית ועידוד אינדיבידואליות מיידיות ותרבות של “כאן ועכשיו” ללא יכולת לדחיית סיפוקים ; שטחיות, פאסיביות, חוסר גבולות, קושי בריכוז ונתקים (למשל נתק בהקשבה שנוצר עקב קבלה או משלוח של SMS במהלך שיעור או הרצאה) וחוסר הבנת המשוואה לפיה להתנהגות יש תוצאות.
התכנים העוברים במסכים מעודדים: אלימות, תככנות, האדרת החיצוניות והעדר ערכים. בני נוער שותים אלכוהול לא מתוך שעמום אלא מתוך חוסר יכולת לדבר ללא שתייה. בעידן המסכים והמסרים המיידיים, אבדה לרבים מהם היכולת לתקשר זה עם זה”.

בנוסף לכך סיפר לי דר’ תמיר ליאון את הדבר המדהים הבא: ” כאשר אתה לוקח אדם, מחבר אותו ל – FMRI- ונותן לו לקרוא טקסט זהה מנייר או ממסך (בעל אותו סוג כתב, פונט, רווחים וכד’).
אתה מגלה להפתעתך כי בפעילות מול הנייר המוח מופעל עשרות מונים מאשר מול המסך, למרות שהטקסט זהה לחלוטין.
אלו נתונים שמסעירים כיום את הקהילה המדעית וההסברים לכך עדיין לא ניתנו”

לא כל “פיתוח” טכנולוגי יש לאמץ ולצרוך ללא גבולות וללא ביקורת, כמו שחשוב לנו לבחון ולבדוק במעבדות משוכללות תחת פיקוח ממשלתי כל יצור מזון לפני שהוא משווק לציבור הרחב, כדאי למנוע נזק בריאותי, כך לדעתי, יש לבחון ע”י מומחים גם כל פיתוח טכנולוגי המיועד לציבור הרחב כדאי למנוע נזק חינוכי, חברתי ונפשי, חייבים לעשות מאזן ולהשוות בן התועלת לנזק שעלול להיגרם מכל פיתוח שכזה ולצרוך אותו תוך הצבת גבולות שיקול דעת ומחשבה.

ולסיכום, אין להשוות בין אלבומים מודפסים על נייר ומשובצי תמונות, המשמשים כמזכרת לרגעים מרגשים בחיים ואף מהווים תיעוד לחיים עצמם המוצגים לראווה על גבי השולחן או על המדף בספריה הביתית וכן אין תחליף לדפי עבודה, למחברות ומסמכים המונחים על שולחן הכתיבה לעומת מסמכים/קבצים/תמונות במחשב האישי אשר הצפייה בו היא מבודדת, מוסתרת, מותנת וחסויה העלולים בין רגע להימחק להעלם לעד.

(הכתבה באדיבות אתר articles.co.il)

שיתוף